על כאב בלידה וכיצד להפוך את הלידה לעוצמה אישית - גלית שלגי קורסי הכנה ללידה בצפון, קריות וחיפה
זה נכון שבלידה יש כאב שהוא שונה מכל כאב אחר שאנחנו מרגישות בגופנו. לימדו אותנו להאמין שלידה היא סבל- עונש שקיבלנו מאלוהים בגלל אמא טבע – בעצב תלדי בנים.. וכולנו פוחדות מהכאב הזה. האמת היא שהדבר העיקרי שעליו רובנו חושבות בכל תקופת ההיריון הוא איך להתמודד עם הכאב הזה ולעבור את הלידה.
יחד עם זאת, במקום לברוח למחשבות מטרידות שאינן מובילות לשום מקום ורק מעצימות את הפחד, יש לנו הרבה מה ללמוד ולעשות עם הכאב שבלידה ואפילו לעבור אותה כחוויה מעצימה ומדהימה.
לכאב בלידה יש תפקיד. הכאב בלידה בעצם מאותת לאישה לשים לב. הטבע נותן לנו סימן כדי לגרום לנו להפסיק כל פעילות אחרת שאנחנו עושות להתחבר ולהתכוונן לעובר שעומד לצאת לעולם. ברגע שאישה מפסיקה את כל עיסוקיה, אוספת סביבה אנשים תומכים ומביאה את עצמה למקום בטוח שבו תוכל ללדת, היא מגיעה לנקודה שבה היא חייבת להשתמש בכאב למשהו אחר. בנקודה זו הכאב הוא משהו שצריך להניח לו, לא להילחם או לנסות להיות בשליטה ולשלוט בו, אלא פשוט להרשות לו להיות.
הלידה היא תהליך עם קצב ועיתוי משלו. לכן חשוב ללמוד לזרום עם התהליך הזה, להניח לו לסחוף אותנו ולא להתנגד לו.
כשאישה יודעת זאת ופשוט פועלת עם הכאב , מאמינה בתהליך הלידה ויודעת כיצד להתכוונן אל התינוק שלה- היא מקדמת את הלידה והופכת אותה לקלה יותר ומהירה יותר. ומצד שני, גורמים נפשיים יכולים להביא לפעילות נמוכה של הרחם וכתוצאה מכך ללידה ממושכת.
מחקרים מוכיחים שנשים שהלידה שלהן מתארכת – יש להן תווי אישיות מסוימים- יש כאלו שיש להן לבטים פנימיים על האימהות שלהן, יש כאלו שלא מסוגלות לתקשר ולהודות בחרדה שלהן. נשים אחרות רואות את הלידה כמצב של משבר ומאמינות שאין להן כוח, או מנסות לצבור שליטה- אלו הן נשים שאינן מחוברות לעצמן ובדרך כלל הלידה שלהן היא עם משככי כאבים, (ואני לא שוללת משככי כאבים) או ארוכה יתר על המידה או מסתיימת בניתוח קיסרי.
אני מאמינה שלידה של אישה משקפת את איך שהיא חיה עם עצמה. הכל תלוי איך היא ניגשת ללידה שלה.
במקום להיות קורבן של הגוף שלנו, עדיף ויעיל יותר להתאחד עם התהליך.
דוקטור הייז בספר גופה של אישה תבונתה של אישה מספרת על אישה אחת שנתבקשה לענות על השאלה- לאן את הולכת בזמן הצירים שלך? : כאשר את נמצאת בים היא ענתה, בגל גדול, אם את נשארת על פני השטח, תושלכי כנגד הסלעים, תשאפי הרבה מים ותרגישי שאת טובעת. אבל אם את צוללת ונאחזת במשהו ומניחה לגל לעבור מעלייך- את יכולה לעלות בין גל לגל ולהרגיש מצוין.
בלידת בתי הבכורה זה מה שעשיתי. כשהגיעו הצירים- פשוט צללתי והנחתי להם לעבור מעליי. בעלי שהסתכל על המוניטור המראה את עוצמת הציר נדהם – איך אני לא צורחת מכאב.
אין קסמים ואין טריקים וזה לא קשור לכוח סבל. כשאישה זורמת עם הציר, נושמת בתוכו ועולה יחד איתו- על הגל- זה עובד!
החוויה שלי בסופו של דבר הייתה מעצימה. הרגשתי חזקה ומחוברת למשהו בתוכי שמעולם לא ידעתי שקיים בי.
זה שינה את אופן המחשבה שלי על עצמי.
