השלב הראשון של הלידה: זהו השלב הראשוני, הטרום לידה פעילה. נקרא גם השלב הלטנטי, השלב הסמוי של הלידה. זהו השלב בו היולדת המרגישה את הציר הראשון עדיין אינה יודעת אם זה באמת "זה", אך תוך זמן קצר היא תדע בוודאות כי הלידה מתחילה.
הצירים (התכווצויות הרחם) אינם סדירים, קצרים ומצב הרוח של היולדת טוב. זהו שלב בו ישנה התרגשות, והיולדת בדרך כלל מסתדרת בקלות עם הצירים.
בשלב זה הצירים יכולים להופיע בכל מקום ובכול שעה. בתחילה הם עמומים ולא ברורים. כשהם נעשים סדירים, כשהם מתארכים, כשהרווח בין ציר לציר מתקצר והם כואבים יותר ויותר, ברור שהגיע הזמן להתכונן ללידה.
שלב זה מאופיין בפעילות רחמית סדירה המלווה בפתיחה ובמחיקה איטית של צוואר הרחם. שלב זה מסתיים בד"כ בפתיחה של 3-5 ס"מ. מה קורה בגוף האישה בשלב הלטנטי:
כשבועיים לפני הלידה הגוף מתחיל להפריש הורמונים שגורמים להתרככות
והבשלת צוואר הרחם, כדי שיהיה מוכן להיפתח בשעת הלידה. לפני הלידה ראש התינוק מתבסס במבוא האגן, בקוטר המרבי של מבוא האגן. צוואר הרחם הולך ונפתח וככל שהוא נפתח כך יורד ראש התינוק בהדרגה לתוך מרחב האגן.בלידה ראשונה תהיה קודם מחיקה ואח"כ פתיחה. בלידות חוזרות זה קורה ביחד. מחיקה: צוואר הרחם הופך להיות חלק מהחלק התחתון של הרחם. עולה למעלה. נמחק. נעלם. כשהראש יורד הוא לוחץ על צוואר הרחם שנמשך ומרחב סביב הראש
וכך גורם להתקדמות הצירים והלידה ע"י הפרשת אוקסיטוצין
כמה זמן אורך השלב הלטנטי: משך השלב הלטאנטי משתנה מאוד. לכל אישה יש את קצב ההתקדמות שלה במהלך הלידה. עבור נשים מסוימות יכול לקחת השלב הראשון של הלידה יומיים-שלושה, עם הפסקות בצירים מפעם לפעם, ועבור אחרות שעות מעטות בלבד.בלידה ראשונה השלב הראשון נמשך בממוצע 8-12 שעות.
טיפים: כיצד לעבור את השלב הלטנטי ומה אפשר לעשות על מנת לקדם את תהליך הלידה: בגדול- להיות בפעילות מתונה ובמנוחה.לצבור כוחות ללידה עצמה. ליצור סביבה נעימה, בטוחה שתאפשר הפרשת הורמונים בצורה מקסימלית ללידה. לנשום עמוק , להרפות נשימה. מגע- מומלץ להתחבק, להתלטף, לעסות היכן שהיולדת מבקשת.לחיצות שיאצו ורפלקסולוגיה יכולים לזרז תהליך שהתחיל ובתנאי שיודעים מה לעשות והיכן ללחוץ.
כך גם שיטות טיפול נוספות כגון עיסוי בגב תחתון. תנועתיות - תנועה וטלטולי אגן עוזרים בקידום הלידה, ישיבה על כדור, השענות קדימה, השענות על חפץ (מאפשר גם קבלת מסג' בגב התחתון).
מומלצות תנוחות זקופות, הליכה.
קיום יחסי מין- גורם להפרשת אוקסיטוצין, ובנוזל הזרע יש פרוסטגלנדינים העוזרים בריכוך צוואר הרחם. עיסוי פטמות- אף שזהו מזרז לידה טבעי, יש לזכור שרמות האוקסיטוצין המופרשות בעקבות עיסוי פטמות אינן ידועות מראש ועלולות להיות גבוהות ולהביא לעלייה חדה ברמת הצירים. לכן כדאי להשתמש בעיקר כאשר הלידה מתעכבת או כאשר רוצים לקדם את תהליך הלידה. אמבט או מקלחת- משחררים אנדורפינים שהם משככי הכאב הטבעיים של הגוף.(מים לא חמים מדי). חימום החדר והיולדת. "אוהל לידה"-שמיכה או לונגי- שיאפשר לכם להתנתק וליצור מרחב אינטימי שבו אפשר להירגע. אמצעים נוספים-גם שימוש במוסיקה, קולות נמוכים, אורות, שמנים, מים, מדיטציה או דמיון מודרך- עשויים לסייע ליולדת להיות קשובה לעצמה ולתהליך המתרחש בגופה.
מתי לצאת לחדר לידה: רוב הנשים מגיעות לחדר הלידה מוקדם מדי. אולי מתוך חשש, או התרגשות, אלא שהשהות בשלב זה בבית החולים וההמתנה ללידה עלולות להיות חוויה מורטת עצבים, שעלולה אף לעכב את הלידה. לעיתים בשלב זה היולדת תישלח חזרה הביתה.
דבר נוסף הוא שבתי חולים מודרניים מעוניינים למנוע מצב בו הלידה כולה תימשך יותר מ-24 שעות, ולעיתים קרובות הם משתמשים בעירוי של פיטוצין כדי לזרז לידות.
לכן בשלב זה, אם אין ירידת מים או דימום, ואם האישה מרגישה את תנועות התינוק, כדאי לשקול להישאר בבית ולנסות לעבור חלק מן הלידה באווירה נעימה וביתית. בד"כ מומלץ לגשת לבית החולים כאשר הצירים מופיעים בתדירות של 5 דקות וכל ציר נמשך כ 40 עד 45 שניות .
זה הזמן לקרוא לבן הזוג או למי שילווה את היולדת בלידה לבוא אליה הביתה. בבית קל יותר להתחיל בתהליך המאפשר להתחבר עם הרצונות והצרכים האישיים.
התיק לבית החולים כבר אמור להיות מוכן בשלב זה כדי שהיולדת תוכל לצאת בכל רגע. יש לוודא שהכול ארוז ומוכן.
